בדרכי לת"א על אוטובוס קו מס' 66, הבחנתי שעולה בתחנה בחורה צעירה, יפיפיה, לבושה בסגנון מתוחכם ואלגנטי ומאופרת בטוב טעם. תודו, לפי התיאור דמיינתם מישהי עם שיער גולש, לבוש חושפני, שיקי ועיניים מנצנצות. אז זהו שלא- אותה הבחורה היא חרדית מבני ברק, לבושה על בסיס כל חוקי הצניעות, לראשה פאה מבריקה חלקה כשהפוני מסתיר עין אחת. מהיכרותי המעטה עם האוכלוסיה החרדית אני חושבת שהאישה הזו כנראה לא נחשפה לערוץ האופנה בו מוצגות מיטב התצוגות ובהן לבוש סקסי, אלגנטי של האישה העצמאית והחזקה עם חולצות מחשוף עמוק, חלקן שקופות, חצאיות ושמלות המבליטות היטב את חיטובי גוף האישה. למרות זאת, אותה אישה יודעת את עולם האופנה ואימצה לעצמה, לפי האמונה שלה, את סגנון הלבוש שלא מבייש דוגמנית צמרת בעודה מתקתקת עם נעלי עקב על מסלול התצוגה. גם האיפור שלה היה מדוגם- איילינר משורטט ובולט, סומק אפרסק מטושטש עדין ושפתון ורוד בהיר. בעודי מתבוננת בה בהערצה, כי הרי לבוש ואיפור שכזה דורש אצלי הכנה ארוכה ואירוע מיוחד, מבטנו נפגשו. היא קלטה את המושב הריק לידי והתיישבה. "את נראית מצוין", הייתי חייבת להעיר בעוד שחשבתי אם זה במקום או לא, "תודה וגם את, רציתי לשאול אותך מאיפה המסקרה?" התפתחה שיחה מעניינת בינינו כאשר אני כמאפרת נתתי לה טיפים על ריסים מושלמים והיא על סגנון הלבוש, מסתבר שנתקלתי בסטייליסטית מהעולם החרדי. שיתפתי אותה במחשבות שלי על העובדה כי נשים רוצות תמיד להראות במיטבן, לא משנה מאיזו דת, גזע (או מין, אבל את תחום הטרנס-ג'נדר השארתי בחוץ :)) כל אישה מוצאת לעצמה את הדרכים להתיפייף או סתם להראות מצוין, כי בסופו של דבר, זה מה שגורם לנו להרגיש הכי טוב עם עצמנו
|
Archives
March 2012
Categories |